בין הפטירה להלוויה

הודעת פטירה והעברת הגופה, רישיון קבורה, תיאום מועד ההלוויה, תיאומים מול חברת קדישא ותשלום בעבור קבורה

הודעת  פטירה והעברת הגופה

פטירה בבית או ברחוב

אם הפטירה אירעה בבית או ברחוב יש להזמין את מגן דוד אדום (מוקד 101) לשם קביעת המוות והוצאת הודעת פטירה. כאשר הפטירה אירעה ברחוב, מגן דוד אדום יפנה את הנפטר לבית החולים הקרוב, שם תוצא הודעת הפטירה.

במקרה של פטירה טבעית בבית עליכם לדאוג לפינוי הגופה, לאחר קבלת תעודת הפטירה, באמבולנס פרטי או באמצעות חברה קדישא לקירור בבית העלמין או בבית החולים הקרוב. רק במקרים חריגים יפנה מגן דוד אדום את הנפטר בביתו לבית החולים (למשל במקרה שבו שוהים בבית רק ילדים קטנים).

פטירה בבית החולים

אם בן המשפחה נפטר בעת אשפוזו בבית חולים, תקבלו הודעת פטירה בבית החולים עצמו. עליכם להביא את תעודת הזהות של הנפטר כדי לקבל את השירות. אם הנפטר מת כתוצאה מתאונה או מוות לא טבעי אחר, עליכם להצטייד גם באישור המשטרה.

במקרה של חשד למוות לא טבעי

על פי החוק, מגן דוד אדום מחויב להזמין משטרה בכל מקרה של פטירה בבית שבה קיים חשד למוות לא טבעי. במקרה כזה קצין יגיע לבית שבו נמצאת הגופה, ואם יחליט כי הנסיבות לא מעלות חשד לפלילים בסמכותו לוותר על המשך חקירה, והמשפחה תורשה להמשיך לטפל בגופה.

במקרה של חשד למוות לא טבעי תפנה המשטרה את הנפטר באמבולנס מטעמה למכון לרפואה משפטית באבו-כביר. אם נקבע במכון כי המוות טבעי, תמסור המשטרה אישור על כך למשפחה. על המשפחה לדאוג לאחר מכן להעברת גופת הנפטר לבית החולים או לבית העלמין.

חשוב לדעת! בכל מקרה, בין אם הפטירה אירעה בבית, ברחוב או בבית החולים, דאגו שיישארו בידיכם לפחות שני עותקים מקוריים של הודעת הפטירה.

 

רישיון קבורה

השלב הבא שעליכם לדאוג לו הוא הוצאת רישיון קבורה ממשרד הבריאות. ללא רישיון כזה אין רשאים לקבור את הנפטר. הרישיון מונפק ללא תשלום בלשכת הבריאות המחוזית.

ברוב המקומות חברה קדישא דואגת להוצאת הרישיון. במקרים אחרים משרד הקבלה בבית החולים מטפל בהוצאת הרישיון. אם גופת הנפטר הועברה למרכז לרפואה משפטית באבו-כביר, דואגים שם לרישיון קבורה.

לעתים נדירות, בעיקר כאשר הפטירה התרחשה בבית, הוצאת הרישיון מוטלת על בני המשפחה או נציג מטעמם. במקרה כזה יש להגיע למדור רישיונות קבורה במשרד הבריאות במחוז שאליו שייך הנפטר ולהביא תעודת זהות של הנפטר, הודעת פטירה מאת הרופא שקבע את המוות (בשלושה עותקים מקוריים) ואישור מהמשטרה על היעדר חשד פלילי.

אם עליכם לעשות זאת לאחר שעות העבודה במשרד הבריאות וההלוויה עתידה להיערך באותו יום, אפשר להיעזר בחברה קדישא, בחדר המיון של בית החולים או במספר טלפון למקרי חירום של  סניף של משרד הבריאות במחוז המגורים של הנפטר.

חשוב לדעת! אם הגעתם למדור הרשיונות במשרד הבריאות, מלאו גם טופס בקשה לתעודת פטירה. אם לא הסדרתם את תעודת הפטירה בהזדמנות זו, תוכלו לעשות זאת במשרד הפנים גם לאחר הקבורה. הודעת הפטירה שקיבלתם מהרופא אינה מהווה תעודת פטירה לצרכים רשמיים ומשפטיים.
 

תיאום מועד ההלוויה

כדי לתאם את מקום הקבורה ומועדה, עליכם לפנות לחברה קדישא, או לחברה המטפלת בקבורה האזרחית, עם תעודת הפטירה, רישיון הקבורה, תעודת הזהות של הנפטר וכל מסמך רלוונטי אחר שברשותכם (עולים חדשים יתבקשו לעתים להמציא לחברה קדישא תעודות המוכיחות את יהדות הנפטר, כמו תעודות לידה של הנפטר ושל אמו).

בקביעת מועד הלוויה יש להביא בחשבון את הזמן הנדרש להודיע לאנשים על הפטירה, כולל בני משפחה קרובים השוהים בחו"ל. כאשר מדובר בקבורה אזרחית או פרטית תהיה גמישות רבה יותר בקביעת מועד ההלוויה. חברה קדישא מתאמת את מועד הלוויה לפי לוח הזמנים שלה, אך מנסה להתחשב בהעדפת המשפחה.

על פי המסורת, השיקול המרכזי בהחלטה על מועד הקבורה הוא כבוד הנפטר. ככלל, נוהגים לקבור סמוך למועד הפטירה, ובמידת האפשר ביום הפטירה עצמו. יש חברות קדישא (למשל בירושלים ובצפת), המקפידות על מנהג זה וקוברות אפילו בשעת לילה מאוחרת כדי שלא להלין את המת (כלומר כדי שהמת לא יעבור לילה בלא קבורה).

חשוב לדעת!  חברות הקבורה ברחבי הארץ פועלות בימי החול בכל שעות היום, וחלקן פועלות גם בשעות הערב המאוחרות. חברות הקבורה של חברה קדישא אינן פועלות בשעות הלילה וכן ובשבתות ובחגים (ראש השנה, יום כיפור, חג סוכות, שמחת תורה, חג פסח וחג שבועות). לכן אם הפטירה אירעה בשעות הלילה, בשבת או בחג, יש להמתין לשעות הבוקר או לצאת השבת או החג כדי לערוך את סידורי הלוויה. אם אין באפשרות המשפחה להשיג את החברה קדישא, ההנחיות ההלכתיות הן: יש להוריד את גופת הנפטר לרצפה ולדאוג לקירור החדר בדרכים המותרות בשבת/חג; יש להקפיד שיהיה אדם שישהה כל העת לצד גופת הנפטר. אם השארת הגופה בבית עלולה לגרום לקושי גופני או נפשי בלתי נסבל ניתן לבקש מאדם שאינו יהודי לפנות את גופת הנפטר לבית החולים לעד מועד יצירת הקשר עם חברת הקבורה.

 

העברת הגופה אל בית הלוויות

בכל עיר או יישוב יש מקום מרכזי, בדרך כלל סמוך לבית העלמין, שאליו מובאות גופות לפני קבורתן. בדרך כלל דואגת החברה קדישא המטפלת בקבורה להעביר את המת לבית העלמין ללא תשלום.

במקרים שבהם גופת הנפטר נמצאת מחוץ לתחומי החברה קדישא האחראית על הקבורה, המשפחה מתבקשת לשכור אמבולנס פרטי להסעת הגופה או לשלם לשם כך לחברה קדישא תשלום נוסף, על פי תעריפים שהוגדרו על ידי הביטוח הלאומי.

 

תיאומים נוספים מול חברה קדישא

"מניין" להלוויה: אם חשוב לאבלים לומר "קדיש" ויש חשש שלא יגיעו להלוויה עשרה גברים יהודים מעל גיל 13,  כדאי לברר אם תוכל החברה קדישא לדאוג למניין (בתשלום).

משפחת כהנים: על פי ההלכה, נאסר על כהנים להיטמא למתים שאינם ממשפחתם הקרובה, וכהנים (זכרים) נוהגים שלא להיכנס למעמקי בית העלמין. לכן, אם משפחת האבלים היא משפחת כהנים, חשוב ליידע בכך מראש את אנשי החברה קדישא, כדי שיוכלו לנסות ולאתר חלקת קבר ליד שבילי מעבר או בקצה בית העלמין.

בקשות מיוחדות: אם אתם מעוניינים בהסדרי קבורה מיוחדים, כגון קבורה בתכריכי פשתן (בתשלום), עיטוף הנפטר בטלית שלו, או קביעת מסלול מיוחד למסע הלוויה, ציינו זאת במעמד תיאום ההלוויה עם חברה קדישא.
 

מי משלם עבור הקבורה?

על פי חוק הביטוח הלאומי התשנ"ה-1995, דמי הקבורה במדינת ישראל משולמים על ידי הביטוח הלאומי. לפיכך כאשר אדם נקבר במקום שבו נפטר (גם אם היה תייר) או במקום מגוריו הרשום בישראל ומשפחתו אינה מבקשת הסדרי קבורה מיוחדים – הוצאות הקבורה משולמות במלואן על ידי המדינה. הביטוח הלאומי משלם את דמי הקבורה בכל בתי העלמין הפועלים ברישיון, כולל בתי עלמין אזרחיים ציבוריים ובתי עלמין ביישובים קטנים ובקיבוצים.

השירותים הנכללים בדמי הקבורה: חלקת קבר, הסעת הנפטר ממקום הפטירה לחלקת הקבר, טהרה, תכריכים, קבורה, ניהול ההלוויה וקביעת שלט זמני על הקבר.

הסעת הנפטר היא ממקום הפטירה למקום הקבורה, שנמצאים בתחום הרשות המקומית שבה פועלת החברה קדישא, וכן מבית החולים הנותן שירותים רפואיים לתושבי הרשות המקומית שבה התגורר הנפטר.

השירותים שאינם נכללים בדמי הקבורה: הדפסת מודעות אבל, אוטובוסים למלווים, העמדת מצבה וחפירת יסודותיה, קברנים נוספים, תכריכים מהודרים, מסע הלוויה במסלול מיוחד, מלווים נוספים לצורך השלמת מניין וכדומה.

 

מקרים חריגים הכרוכים בתשלום

למרות האמור לעיל, במקרים מסוימים מטיל החוק את עלות הקבורה במלואה על המשפחה:

נפטר שאינו תושב ישראל: יהודי מהתפוצות שנפטר בחו"ל ומבקשים לקברו בישראל או ישראלי ששהה בחו"ל זמן רב ולא שמר על זכויותיו בביטוח הלאומי, אינם זכאים לקבורה חינם. התעריף עבור קבורתם בישראל אינו קבוע בחוק ונתון לשיקול דעתו של הגוף האחראי לקבורה.

קבורה בחלקות "חריגות": בכל בית עלמין מכריז המוסד לביטוח לאומי על מספר חלקות קבר (עד 15% מכלל החלקות), המכונות "מוגדרות" או "חריגות". חלקות אלה מצויות בדרך כלל במרכז בית העלמין או באזורים שנחשבים מועדפים. עבור קבורה בחלקות אלה רשאית חברה קדישא לגבות תשלום. התעריף במקרה זה אינו קבוע בחוק ונתון לשיקול דעתו של הגוף האחראי לקבורה באותו מקום, ועל המשפחה לחתום על הצהרה בדבר הסכמתה לקבורה בתשלום.

קבורה בבית עלמין "סגור": : כאשר בית עלמין מתמלא ונותרות בו מספר מועט של חלקות קבר פנויות, רשאי המוסד לביטוח לאומי להכריז עליו כעל בית עלמין סגור. עבור קבורה בבית עלמין סגור רשאיות חברות הקדישא לגבות תשלום. גם במקרה זה התעריף אינו קבוע בחוק ונתון לשיקול דעתו של הגוף האחראי לקבורה, ועל המשפחה לחתום על הצהרה בדבר הסכמתה לתשלום

סירוב לקבור בקבורה רוויה: בשל המדיניות לעידוד החיסכון בקרקע לקבורה, ברבים מבתי העלמין מוצע למשפחה לקבור את הנפטר בלא תשלום באחת משיטות הקבורה הרוויה. אם המשפחה מסרבת להצעה ומבקשת לקבור את הנפטר בחלקת שדה רגילה, חברת הקבורה רשאית לגבות ממנה תשלום.

רכישת חלקת קבר בחיים: ניתן לרכוש חלקת קבר מראש בבתי העלמין השונים. התעריף במקרה כזה קבוע בחוק ומשתנה על פי מקום המגורים. הנחה של 20% ניתנת ברכישת חלקה בעת פטירת בן זוג. הנחה נוספת ניתנת לרוכשים חלקת קבר בקבורה רוויה. עבור חלקת קבר שלא באזור המגורים של הנפטר, המחיר גבוה ב-20% מהתעריף הרגיל (בירושלים גבוה ב-30%).

הובלת הנפטר ושמירת הגופה: כאשר מקום הפטירה ומקום הקבורה אינם באותו תחום גיאוגרפי, נדרשת המשפחה לשלם עבור ההובלה הנוספת. אם החברה קדישא עושה זאת, התעריף מחושב על פי ההוראות בחוק הביטוח הלאומי. מחיר ההסעה באמבולנס פרטי אינו בפיקוח ונקבע בשוק הפרטי. משפחה המבקשת לדחות את מועד הקבורה תתבקש לשלם עבור שמירה על גופת הנפטר: התשלום נגבה עבור היום השני ואילך, ובימי שישי וערבי חג – עבור היום השלישי ואילך.

הסדרי קבורה מיוחדים: המוסד לביטוח לאומי משלם רק על הסדרי קבורה סטנדרטיים, כלומר בבית עלמין סמוך למקום מגוריו של הנפטר, בתכריכים מקובלים, ובמסלול הקצר שבין בית הלוויות לחלקת הקבר. אם משפחה מבקשת הסדרי קבורה מיוחדים, לדוגמה: תכריכי פשתן, ארון קבורה (בקבורה נוצרית או אזרחית), מסלול הלוויה ארוך שעוצר בכמה תחנות, מלווים נוספים לצורך השלמת מניין וכדומה – עליה לשלם עבור כל חריגה כזו בנפרד.

חשוב לדעת! אם דורשים מכם תשלום עבור חלקת הקבר לנפטר, מומלץ לבקש מהחברה קדישא להסביר מדוע היא דורשת תשלום ולהציג מסמכים מתאימים (למשל, מסמך הקובע כי חלקת הקבר חריגה או מוגדרת, או מסמך עדכני המכריז על בית העלמין כסגור).

 

האם ניתן לקבור את הנפטר בארון?

במסורת היהודית לא נהוג לקבור את הנפטר בארון קבורה אלא בתכריכים. במדינת ישראל אין חוק האוסר על קבורה בתוך ארון, אך חברה קדישא לא קוברת מתים בארונות בבתי העלמין שהיא מנהלת.

קבורה בארון ניתן לבצע בבתי הקברות הפרטיים או האזרחיים. אם רוצים לענות על חוקי ההלכה ועל הציווי "מעפר באת ולעפר תשוב" על ארון הקבורה להיות עשוי מעץ פשוט עם חורים בתחתית, כדי שלגופת הנפטר יהיה מגע עם האדמה.
היוצא מן הכלל הוא קבורת חיילים שנהרגו במהלך שירותם. בבתי קברות הצבאיים כולם נקברים בארון קבורה העטוף בדגל ישראל. 

כל הזכויות שמורות לידיעות אחרונות ©