המצבה

הקמת המצבה, הכיתוב והתשלום עליה

הקמת המצבה

בתום שלושים יום מההלוויה (ויש הנוהגים בתום שנה) נוהגים לקבוע מצבה על קבר הנפטר, כאשר ביום השלושים עולה המשפחה לטקס גילוי המצבה.

בתהליך בחירת המצבה יש להביא בחשבון דרישות והגבלות שונות של חברה קדישא או חברת קבורה אחרת המנהלת את בית העלמין בו נטמן הנפטר. חברה קדישא, למשל, מגבילה את אפשרויות הכיתוב על מצבה (למשל בשפה העברית בלבד) וביישובים מסוימים מחייבת הקמת מצבה בגודל הנהוג בבית העלמין (למשל, חברה קדישא תל אביב המנהלת את בית עלמין ירקון מגבילה את גובה המצבה ל-80 ס"מ בלבד).

בבתי העלמין הפרטיים קיימות תקנות אחרות, ולכן חשוב לוודא מול חברת הקבורה את התקנות לגבי המצבה לפני שפונים לקבלן המצבות.

חשוב לדעת! בית העלמין המנוהלים על ידי החברה קדישא הקמת מצבה חייבת ברישיון מטעמה, ועל המשפחה למלא טופס בקשה למתן הרישיון. טופס זה ניתן לקבל במשרדי החברה בכל בית עלמין ואצל קבלנים בוני מצבות.

 

מי משלם על המצבה?

המדינה אמנם מממנת את קבורת הנפטר, אך אינה מממנת את המצבה. לפיכך הזמנת המצבה נעשית על ידי המשפחה ובמימונה, למעט מקרים שבהם הנפטר הוכרז כ"נפטר בודד" או "נפטר גלמוד" (מי שאין לו בני משפחה במדינה - הורים, בן או בת זוג וילדים). במקרה כזה באחריותה של חברה קדישא להקים עבורו מצבה עד 12 חודשים מיום טקס הקבורה. אם אחד מבני המשפחה הרחוקה או חבר קרוב הקים מצבה לזכר "נפטר בודד", המוסד לביטוח לאומי לא יחזיר לו את התשלום.

אם אין למשפחה כסף לקנות מצבה, ניתן לפנות לחברה קדישא המקומית ולבקש ממנה סיוע. בחלק מהחברות יש גמ"ח צדקה למטרות אלה. אם הקבר לא כוסה במצבה עד חצי שנה מהפטירה, יוזמות החברות קדישא בעצמן סתימה של הקבר בשכבת בטון ומוסיפות שלט קבוע עם שם הנפטר.

חשוב לדעת! יש כספים שמתקבלים מהביטוח הלאומי וניתן להשתמש בהם עבור הקמת המצבה:

  1. מענק פטירה, המשולם לשאריו של הנפטר אם קיבל בחייו קצבת זקנה, נכות כללית, הבטחת הכנסה או נפגעי עבודה.  מענק הפטירה משולם בדרך כלל באופן אוטומטי ואין צורך להגיש תביעה.
  2. קצבת שארים המשולמת לשאריו של הנפטר, אם היה תושב ישראל בעת פטירתו, השלים תקופת אכשרה (ביטוח) ושילם דמי ביטוח כחוק. את הקצבה ניתן לקבל לאחר הגשת טופס תביעה למוסד לביטוח לאומי.
  3. יתרת קצבה – אם הנפטר לא גבה את מלוא הקצבה שהגיעה לו, ישולם סכום הקצבה שלא נגבה לשאריו (אלמנה, אלמן או יתומים הזכאים לקצבת שארים), או למי שיוכיח שסיפק לנפטר מצרכים או שירותים חיוניים בשנה האחרונה לחייו, ולא שולם לו בעדם.

 

במה תלוי התשלום עבור המצבה?

עלות המצבה משתנה בהתאם לסוג האבן, גודל המצבה, צורת החציבה, מספר המילים המבוקש ואופן חריטת האותיות על האבן.

ישנן אבנים שונות המשמשות לייצור מצבות קבורה: אבן חברון, שיש, גרניט ואבן בזלת הן האבנים הנפוצות ביותר. סוג האבן הוא המרכיב העיקרי בעלות המצבה.

אם משפחתו של הנפטר רוצה להקים מצבה בצורה, בעיצוב או בגודל לא סטנדרטיים, מחיר המצבה יהיה גבוה יותר, ולפעמים בצורה משמעותית.

כדי למנוע פגיעה במצבות עקב תנודות קרקע, בונה החברה קדישא עצמה את היסודות למצבה, וגובה בגין כך אגרה מבוני המצבה. לכן, בנוסף על התשלום עבור המצבה, קבלן המצבות גובה בדרך כלל תשלום נוסף על הכנת היסודות למצבה ומעבירו לחברה קדישא שביצעה את העבודה בפועל.

 

הכיתוב על המצבה

בדרך כלל נכתבות על המצבה האותיות פ"נ (פה נקבר), ומתחתיהן נכתבים שמו המלא של הנפטר ושמות הוריו (יש הנוהגים לכתוב רק את שם האב, ויש הנוהגים להוסיף אף את שמות בן/בת הזוג והילדים)  ותאריך הפטירה העברי או הלועזי.

ניתן להוסיף  מילים אחדות, כמו ביטוי, פסוק או ציטוט המאפיינים את הנפטר ואת מפעל חייו. בתחתית המצבה נהוג לציין את ראשי התיבות ת.נ.צ.ב.ה - "תהא נשמתו/ה צרורה בצרור החיים".

 

כל הזכויות שמורות לידיעות אחרונות ©